תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
מאי 2010
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

ככה זה כשמהמרים

ככה זה כשמהמרים

מישנה: הישובים ברמת הגולן הם תוצאה של הימור סורי שכשל. הנשיא האבא חאפז אל-אסאד, הימר ב- 67, והפסיד אילו כבש את הגליל הוא היה מכריז עליו כעל חלק מסוריה הגדולה. מאחר וכך, הדרישה של בשאר אסאד כמוה כדרישת בן מהקזינו, להשיב לו את כל הכסף שהפסיד אבא. הדרישה הזאת נוגדת מוסכמה אוניברסאלית על הימורים.

כשאומרים שההיסטוריה לא אוהבת שאלות שמתחילות ב-"מה היה קורה אילו", מתכוונים לומר שההיסטוריון הרציונאלי לא מעוניין להשחית את זמנו על אירוע שלא התרחש מעולם. ולמרות זאת, שאלת ה- "אילו", נשאלת מדי פעם, מפני שהיא עוזרת לנו להבין אירוע היסטורי שהתרחש. מהסיבה הזו אני שואל: מה היה קורה אילו מזימתם של מנהיגי ערב למחוק את "הישות הציונית" ב- 67 הייתה מצליחה? יש שתי תשובות- אחת נכונה…

כמה מילים על הימורים

כל מהמר יודע: הימור הוא כניסה לסיטואציה עם סיכון וסיכוי. הרווחת: שיחקת אותה- תהנה! הפסדת: אכלת אותה- תלמד! שאלה: האם תיתכן סיטואציה שבה מי שהרוויח בהימור יידרש להחזיר את זכייתו? התשובה כמובן, לא!- בדיוק כמו שמי שהפסיד לא ידרוש לקבל בחזרה את מה שהפסיד!

החיים שלנו רצופי הימורים. בעסקים יש הימור. בבחירת בן/בת זוג, יש הימור. קזינו (לוטו, טוטו, קלפים) כולו הימור. פוליטיקאים עם עקרונות במשקל נוצה, מהמרים על "טרנד אידיאולוגי" ו/או על "הסוס הנכון". גם האזרחים בדרכם לקלפי מהמרים. התחושה שמנהיג x, או מפלגה y יביאו מזור, פעמים רבות מתבררת כהימור כושל. אנשי צד"ל הימרו על הנאמנות הישראלית, והפסידו…

בעבירות על החוק יש הימור. כשאולמרט והירשזון לקחו מעטפות גדושות, הם הימרו על הכבוד והחופש שלהם. כמו שזה ניראה, ההימור הזה עלול להסתיים בתחרות שש-בש (שגם בה יש הימור)- במעשיהו. גם שרון הימר: משאל המתפקדים היה הימור לא מוצלח שלו. הצבתו בראשות הליכוד, הייתה הימור לא מוצלח של מתפקדי המפלגה. דווקא הגירוש מבחינתו, הייתה הימור מוצלח. עובדה: מיד לאחר שהתחייב בה, הפך מלימון חמוץ ורקוב לאתרוג יקר.

שלום בין שני צדדים שהקיזו הרבה דם, גם הוא הימור. "הסכם השלום" הידוע, שחתמו בני שבט קורייש עם הנביא מוחמד ("הסכם חודייבה"), התברר כהימור רע במיוחד. גם הסכם אוסלו התברר כהימור בלתי מוצלח בעליל. הסכם השלום עם מצרים היה הימור ישראלי נועז שהצליח באופן חלקי. התברר שהנשיא המצרי סאדאת, מי שחתם על הסכם השלום עם בגין, הימר בהסכם הזה והפסיד את חייו.

גם מלחמה היא הימור. הימור מטורף. ב- 48 הערבים הימרו והפסידו. הם לא השלימו עם התוצאה, והימרו שוב ב- 67, ו- 73, ושוב הפסידו. מה היה קורה אילו ניצחו באחת מהמלחמות? במקרה כזה מדינת ישראל הייתה נמחקת, והזוכים היו מחלקים ביניהם את פירות ההימור.

הישובים ברמת הגולן הם תוצאה של הימור סורי שכשל. הנשיא האבא חאפז אל-אסאד, הימר ב- 67, והפסיד. אילו כבש את הגליל הוא היה מכריז עליו כעל חלק מסוריה הגדולה. מאחר וכך, הדרישה של בשאר אסאד לקבל את הגולן, כמוה כדרישת בן מהקזינו, להשיב לו את כל הכסף שהפסיד אבא. הדרישה הזאת נוגדת מוסכמה אוניברסאלית על הימורים.

ישראל רוצה שלום עם סוריה. שלום אמיתי. כזה שיגרום לסופר איל מגד לנסוע לדמשק לאכול חומוס. כדי שהשלום לא יהיה הימור שיעלה ביוקר אם נפסיד, אסור לשלם בירידה מהגולן במזומן. על שלום מיידי צריך לשלם בשלום מיידי. את הירידה מהגולן צריך לרשום על צ'ק עתידי לחמישים שנה. אם הנין המבוגר של איל מגד לא יורשה לאכול חומוס בדמשק, תמיד אפשר לתת הוראת ביטול…

כתיבת תגובה

*