מישנה: מכול העיתונאים בישראל, נחום ברנע הוא האחרון שמותר לו לעשות מניפולציה זדונית. האחרון!!- לא רק משום שעיני סטודנטים לתקשורת נשואות אליו, אלא משום שחטא בעבר בפגיעה מיותרת במשפחה שכולה.
…
סופסוף זכו צרכני התקשורת בידיעה משמחת: מדינת ישראל התקבלה למועדון ה- oecd. אירוע משמח ברמה היסטורית. זה לא אני אומר, זה הפרשן הכלכלי הבכיר סבר פלוצקר. קבלו ציטוט: "עבור מדינה בת 7.5 מיליון תושבים, בת 62 בסה"כ, החברות המלאה ב- oecd היא אקט בעל משמעות לאומית ובינלאומית עמוקה. לא לחינם ניסו גורמים עוינים לטרפדה. הם הבינו במה מדובר: לא בכלכלה, בהיסטוריה. כן, ברגע היסטורי. זולת השלום, זו פיסגת ההגשמה של החזון הציוני של הרצל. יום גדול לישראל (ידיעות-אחרונות / 10.5.10). קראנו: "רגע היסטורי", ו- פסגת ההגשמה של החזון הציוני". וברנע?
למרות התואר המחייב- חתן פרס ישראל לעיתונות- שוב מעד בהפצת ידיעה מניפולטיבית שתכליתה הבאשה. בפעם הקודמת תפסתי אותו מלכלך על ד"ר ירון זליכה, והפעם ניסה להפיץ ידיעה על אירוע שלא התרחש מעולם מלפני שמונה שנים, נגד ראש הממשלה נתניהו. אני חוזר: אירוע שלא התרחש מעולם, מלפני שמונה שנים.
כותרת ראשית: "עדות: התעריף להרצאה של נתניהו למען ילדים מוגבלים- 50 אלף דולר ב- 50 צ'קים" (ידיעות-אחרונות / 11.5.10). מקריאת הידיעה מתברר שהיה מי שאמר את זה, והיה מי שהכחיש (נתניהו). שתי גרסאות מנוגדות. על מה אין מחלוקת? הסיטואציה המדוברת מעולם לא התרחשה!!- על זה אין מחלוקת. אז למה הכותרת? מדוע שלא יכתוב שורה-שתיים על האינטרס הציבורי בהבלטת ידיעה במשקל נוצה?
ברנע שכח את הביקורת שלו על התקשורת שרדפה את נתניהו על כלום. אם הוא זקוק לתזכורת, שייקרא מה כתב בעצמו בנושא הזה בגיליון מס 3 של "העין השביעית" ("נתניהו היה צריך להתגבר על תקשורת עוינת"). אני אזכיר לו מה אמר באולפן ערוץ 10: "נתניהו הואשם על שטויות", קבע בנחרצות. (לונדון וקירשנבאום / 13.7.08).
מה קרה מאז? מה מקור ההתלהבות הפתטית לנוכח חכה ריקה?
עכשיו לעיקר-
מכול העיתונאים בישראל, נחום ברנע הוא האחרון שמותר לו לעשות מניפולציה זדונית. האחרון!!- לא רק משום שעיני סטודנטים לתקשורת נשואות אליו, אלא משום שחטא בעבר בפגיעה מיותרת במשפחה שכולה.
אף עיתונאי לפניו, לא העז לעשות שימוש מניפולטיבי בשכול -מבלי שקיבל רשות המשפחה!!! זה היה בתקופה שכלב השמירה נחום ברנע, מיקם את המלונה שלו, בסמוך לנשוא שמירתו, ראש הממשלה לשעבר, הנאשם בפלילים אהוד אולמרט. ועל השמירה הזאת אמר סילבן שלום: "נחום ברנע הוא כתב החצר של אולמרט" (ערב חדש / 29.4.08).
תזכורת:
אחרי שזליכה סיפר מה שסיפר למבקר המדינה על אולמרט, מבחינת התקשורת, הוא עבר לצד של "הרעים". בכירי העדר, מבלי שנדברו ביניהם, המטירו עליו אש וגופרית. הכול במטרה להכפיש, להרתיע ולגמד אותו מוסרית. עלה על כולם, נחום ברנע.
קבלו ציטוט: "זליכה הוא פקיד שהכוח עלה לו לראש, הוא איש מסוכן, חסר מעצורים, בלי קשר למה שהוא אומר על אולמרט, והמקרה הבא יוכיח: זליכה מנע ממשפחה שכולה קבלת תשלום שלפי דעתו של הכותב מגיע לה (ידיעות-אחרונות / 31.8.07).
יומיים אחרי, פרסם זליכה מאמר תגובה ב"דה-מרקר". "בניגוד לשקריו של ברנע בטורו, תמכתי בבקשה להחזר הכספים ששילם ניסן שלו ז"ל, והחלטתי לאשרה". בדיוק הפוך ממה שכתב ברנע. תגידו, זליכה הוא בעל עניין, ואין לאמץ את גרסתו באופן אוטומטי. המכה על אמינותו של ברנע, ובעיקר על מניעיו והתנהלותו האתית, נחתה מכיוון האב השכול מר עמוס שלו.
בראיון שנתן לרזי ברקאי (גל"צ), ושעה אח"כ ליגאל רביד (רשת ב' / 2.9.07), הביע האב השכול את זעמו על העיתונאי הבכיר, שלא טרח לדבר איתו (נשמע מוכר) בטרם ישגר את זדונו לעיתון. "הוא לא התכוון לדאוג למשפחה", קבע האב השכול, והוסיף: "נחום ברנע נתן את עצמו ככלי לשימוש במלחמה על גב משפחה שכולה".
כמי שמיטיב להכיר את העיתונות הישראלית, נחום ברנע בטוח שהוא יכול לגשת למקלדת ולשגר ממנה את זדונו. אלה שמבקרים אותו לא נחשבים בעיניו, ואלה הנחשבים, לא יבקרו אותו. את המלחמה הזדונית שלו נגד זליכה, הוא עשה על גבה של משפחה שכולה. עכשיו הוא פוגע באינטרס של אקי"ם.
…ולחשוב שהאיש הרע הזה הוא חתן פרס ישראל.
איכסה…