תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
מאי 2010
א ב ג ד ה ו ש
« אפר   יונ »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  

הפיתרון לסחבת, כליאת עדי שקר

הפיתרון לסחבת, כליאת עדי שקר

מישנה: עדות שקר הינה, ניסיון להכשיל שופט בשעת מילוי תפקידו. נשגב מבינתי, מדוע ניתן להעמיד לדין אזרח שיפריע לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ולא להעמיד לדין אזרח שעושה לשופט את אותו הדבר. כליאת עדי שקר, תביא סוף לסחבת…

"צדק נכה", זה מה שמייצרת מערכת המשפט בישראל, אליבא דה- מבקר המדינה כבוד השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. הסיבה: הוא מופיע באיחור בלתי סביר. יש להם תירוץ: עומס! אני אומר "תירוץ" ולא סיבה, מפני שאין לי ספק שניתן להתגבר על הבעיה.

 במאמר מערכת מגדיר עיתון הארץ (29.4.10) את המצב "כבלתי נסבל", ומציע "להקפיד בבחירת שופטים. עליהם להיות כשירים לעמוד בלחץ ובעומס הקיים". במקביל, מציע העיתון "להוציא לגמלאות שופטים שאינם עומדים בדרישות המערכת, והפניית חלק מהתיקים לבוררות ולגישור".

 לשופט המחוזי בדימוס אמנון סטרשנוב יש הצעה אחרת- יותר קשוחה: "שופט שאינו נותן פסקי-דין במועד, לא יהיה זכאי לצאת לחופשה או לשבתון, בטרם יסיים את כתיבת פסקי-הדין המתעכבים בלשכתו". והוא מוסיף: "שופט לא יקודם לערכאה גבוהה יותר, בטרם יסיים את הטיפול בכל התיקים בהם דן בערכאה הנמוכה יותר (ynet / 29.4.10).

 יש עוד רעיונות, רובם קשורים איכשהו לתוספת תקציב. אני בטוח, ששר המשפטים יעקב נאמן "שובר את הראש" איך להטביע חותם על כהונתו, ולהיכנס לספרי ההיסטוריה, כמי שבתקופתו מערכת המשפט הצליחה להתגבר על העומס.  בידיעות-אחרונות (2.5.10) קראנו, שהוא שוקל למנות עוד מנהל לבתי המשפטי, שיהיה כפוף למנהל הנוכחי משה גל.

 עם כל הצניעות, הרעיונות המוצעים מזכירים לי את הקלישאה החבוטה על חיפוש מטבע מתחת לפנס. בלי תחושת קטונתי, אני משוכנע שניתן להתגבר על העומס בלי תוספת תקציבים, ואפילו בלי  לדחוק בשופטים איטיים באמצעות סנקציות. הפיתרון: הכרזת מלחמת עולם על עדי השקר.

 מדובר בתופעה המונית. מאות עדי שקר מופיעים מדי יום בפני שופטי ישראל ואין פוצה פה. למרות שהמעידים על הדוכן נשבעים לומר "את האמת, כל האמת, אך ורק את האמת- שאם לא כן הם צפויים להיענש על פי החוק", כוווולם יודעים, שרבים אומרים, רק מה שהאינטרס מכתיב להם. וברוב המקרים, האינטרס מדריך את העדים "לשכוח" או לשקר, או לומר חצי אמת שהיא גרועה משקר.

 מאחר והשופט/ת יפסוק את פסיקתו רק לאחר שהתמונה האמיתית תתבהר, חייבים להגדיר את השקר, כניסיון להערים (תרתי משמע) על השופט. להקשות עליו. התוצאה: בחיפוש אחר האמת, השופט נאנס לשרך את דרכו בין תמרורי שקרים. זה גוזל זמן. מדובר בניסיון נפוץ להכשיל שופט בשעת מילוי תפקידו. נשגב מבינתי, מדוע ניתן להעמיד לדין אזרח שיפריע לשוטר בשעת מילוי תפקידו, ולא להעמיד לדין אזרח שעושה לשופט את אותו הדבר.

 אין לי ספק שהכרזת מלחמה על עדי השקר, תרתיע רבים, ממתן עדות שקר "למען חבר".

הכרזת המלחמה צריכה לכלול כותרות גדולות בכל אמצעי התקשורת, על עדי שקר שסיימו את עדותם בתא המעצר. זה לא סביר שביהמ"ש יגדיר עד מסוים כמי שלא דיבר אמת, ובכך להסתפק. אם שופט/ת קבע/ה שעד שיקר, זה צריך להיגמר במעצר.  משפטי הולילנד הממשמשים, יכולים להיות במה נאותה לשינוי יסודי של כללי המשחק…

כתיבת תגובה

*