תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
מרץ 2010
א ב ג ד ה ו ש
« פבר   אפר »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031  

דמוקרטיה בלי כלבי שמירה

דמוקרטיה בלי כלבי שמירה

מישנה: …גרועה משניהם, גם היא "פליטת" העליון, השופטת דליה דורנר. כנשיאת "מועצת העיתונות", הייתה חייבת להגן על הדמוקרטיה מאותם עיתונאים עריקים, שהמירו את נשוא משמרתם. תופעת האתרוג מוכיחה שאג'נדה מבטלת אתיקה.

גבר מכה את אשתו. לשמע זעקותיה, מגיעים השכנים, ובמקום להגן עליה, בועטים בה בראש!! לשאלת כתבנו מדוע היכו אותה במקום להגן עליה, השיבו המכים: אנחנו מכירים את בעלה הקודם. היה איש טוב. בעלה השני, לא היה מכה אותה ככה  סתם. בטוח שהרגיזה אותו. והמשטרה? אין משטרה! אילו הייתה, השכנים לא היו מהינים להכות את האישה המדממת…

דליה דורנר

דליה דורנר

(והנמשל:) נשיא ארה"ב מתנהג באופן מחפיר כלפי ראש הממשלה שמנהיג ומייצג את כולנו. ולמרות שנתניהו השמיע הצהרות ברוח קדימה מאז נבחר, הם מוצאים אותו אשם במשבר האמון עם חוסיין אובמה. איך הם יודעים שהוא אשם? הם מכירים את בוש.

ככה זה בדמוקרטיה, שאין בה כלבי שמירה. אילו התקשורת הייתה מתייצבת לימין האזרחים שניצחו בבחירות, אנשי קדימה היו עדיין מלקקים את הפצעים של הקדנציה הכושלת שבגינה נבעטו מהשלטון. במקום זה, הם מצטרפים לאובמה נגד ראש הממשלה. דמוקרטיה בלי כלבי שמירה היא דמוקרטיה מופקרת. ו"הדמוקרטיה היחידה במזה"ת", היא  דמוקרטיה בלי כלבי שמירה.

 אלה המופקדים על פי עיסוקם לשמור על כללי המשחק הדמוקרטי, זנחו את חובתם המקורית. במקום לשמור, הם מתפקדים כ-"מעצבי דעת קהל". לעדר הזה יש מנהיגים שבטוחים שהם השלטון. המנהיגים האלה מפעילים שלוש יחידות עילית: הראשונה מרוקנת את הפתקים של מצביעי הימין מתכולתם המדינית, השנייה  מתפקדת כחוליית חיסול יריבים פוליטיים (להלן "רוצחי אופי"), והשלישית מתעסקת בהפצת פחד ותחזיות שחורות. על האחרונים אמרו חז"ל "תיפח רוחם של מחשבי הקיצין".

 רבים זוכרים את אזהרתו של נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אהרון ברק לאמור: "אם לא נשמור על הדמוקרטיה, היא לא תשמור עלינו". האמירה החלולה הזאת הכילה בתוכה קביעה: ביהמ"ש העליון הוא הדמוקרטיה! עם כל הכבוד, ביהמ"ש העליון הינו "מלונה" שבה משרתים "כלבי שמירה" שתפקידם לשמור על כללי המשחק הדמוקרטי. עוצמתם המוסרית נגזרת מרמת האמון של הבוסים (האזרחים).

 בראייתו של ברק, פרופסור דניאל פרידמן שניסה לעשות קצת סדר במלונה, הוא "אויב הדמוקרטיה". לא פחות. זה מוכיח ראייה מעוותת. כמוהו מישאל חשין שאיים לגדוע את ידו של כל מי שיהין לגעת במוסד שקיבל בירושה מאבא שלו. לשניהם צריך להזכיר שגם בדיקטטורה יש בימ"ש עליון.

גרועה משניהם, גם היא "פליטת" העליון, השופטת דליה דורנר. כנשיאת "מועצת העיתונות", הייתה חייבת להגן על הדמוקרטיה מאותם עיתונאים עריקים, שהמירו את נשוא משמרתם. תופעת האתרוג מוכיחה שאג'נדה מבטלת אתיקה. אמנון אברמוביץ הסביר את משל האתרוג שלו במילים "אני עיתונאי עם עמדה". רוצה לומר, אג'נדה קודמת לאתיקה. מסתבר שהגברת דורנר מוטרדת יותר מהניסיון של ביהמ"ש לאסור על העיתונאית אילנה דיין להוציא דיבת אזרחים רעה.

 לשלושתם יש נגישות לתקשורת. מדוע לא יוציאו קריאה עם מסר דמוקרטי לאמור: עד למבחן הקלפי הבא, זכותו של הבוחר שניצח בבחירות, לראות במימוש ניצחונו? מדוע לא יימצא איש אקדמיה שמאלני שיצעק: "למרות שאני תומך בחלוקת ירושלים, לנתניהו אסור לעשות זאת, כי כך קבע הבוחר?!… האם הסיסמא "רוצה להשפיע – תצביע!- היא על תנאי? היכן ד"ר אריק כרמון, האיש העומד בראש "המכון הישראלי לדמוקרטיה"?

עד שסימני השאלה עם אובמה יתפוגגו, כולנו, אלה שניצחו בבחירות ואלה שהפסידו, חייבים לחזק את ראש הממשלה. הזכות של הבוחר הישראלי לקבוע את גורלו, זהה לחובתם של כלבי השמירה לשמור על זכותו. רוצים דמוקרטיה?

חיזרו למלונה המקורית…

כתיבת תגובה

*