תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
ינואר 2010
א ב ג ד ה ו ש
« דצמ   פבר »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  

הבגידה של בן כספית בקוראיו

הבגידה של בן כספית בקוראיו

מישנה: כלב שמירה שנשיכתו סלקטיבית, הינו כלב שמירה בלתי אמין. לבן כספית לא הייתה שום בעיה עם ההשפעה של עליזה אולמרט שבעלה המושחת הודה, שהיא זו שהשפיעה עליו לשבור שמאלה.

תביעתה המסוקרת לעייפה של ליליאן פרץ נגד שרה נתניהו, תתברר ביהמ"ש ואל לנו להפיץ ניחושים או לקבוע מסמרות בטרם פס"ד. מדובר בעיקרון שהעיתונאי בן כספית (שלמד משפטים) מכיר. ולמרות זאת ליליאן הזניקה אותו אל המקלדת כדי להזהיר אותנו מפני בעלה של הנתבעת. האם בן כספית היה מזהיר את הציבור מפני רופא או שופט, רק משום שעוזרת הבית הגישה תביעה נגד אשתו?…

קבלו ציטוט: "נתניהו אינו כשיר לתפקידו בגלל הנסיבות האופפות אותו. אחראית להן בראש ובראשונה האישה שמתעקשת להיקרא הגברת שרה נתניהו. העובדה שהוא מאפשר לאישה הבעייתית הזו להחליט, למנות, לפטר, לקומם, להכתיב ולהלחיץ מערכות שלמות, הופכת אותו ללא כשר. האחריות בסופו של דבר, מוטלת עליו, ועליו בלבד" (בן כספית / מעריב / 16.1.10).

התיאור של ליליאן את מעשיה של מעסיקתה לשעבר, אין לו קשר לתיאור של בן כספית את מעשיה של שרה. ליליאן טוענת ששרה דרשה ממנה להחליף בגדים בתדירות גבוהה, להגיד לה תדיר שהיא יפה וחכמה, ושמגיע לה עוד כסף. כספית טוען ששרה מפטרת, ממנה, מלחיצה מערכות שלמות, וכו'. על השאלה הראשית הוא מדלג: האם יש קשר בין התביעה של ליליאן, לאזרחי המדינה?

מנקודת מבטם של האזרחים, השפעה פרסונאלית על ראש ממשלה היא זניחה, לעומת השפעה אידיאולוגית. לבן כספית (כמו חבריו לעדר) לא הייתה שום בעיה (להיפך) עם ההשפעה של עליזה אולמרט, שבעלה המושחת הודה, שהיא זו שהשפיעה עליו לשבור שמאלה. זה לא מעניין אותו, בדיוק כמו שגם הציפייה של הקוראים שיתעלם מהתפל, ויתמקד בעיקר לא מעניינת אותו.

בן כספית הוא עיתונאי שבגד בקוראיו. קביעתו הילדותית לפיה ראש הממשלה אינו כשיר למלא את תפקידו "בגלל הנסיבות שאופפות אותו", יותר מאשר היא מעידה על נתניהו, היא מעידה עליו. כולנו זוכרים את הביצועים של מומלצי העדר.

מאז 99, ארבעה מועמדים לראשות ממשלה התמודדו מול נתניהו. שלושה הגיעו, אחת לא. כל הארבעה, זכו להנחות ורוח גבית של התקשורת, כשבמקביל, ראינו מאמץ להכפיש את נתניהו. מה קיבלנו?

אהוד ברק התברר כ- "פראייר שהציע הכול לערפאת, וקיבל בתמורה אינתיפאדה" (אלוף בן / הארץ / 20.1.10). סיכום הכהונה של שרון: שלטון מושחת, חורבן מדיני, פיגוע בדמוקרטיה (גניבת מנדטים), ריסוק המתונים הפלסטינים והעלאת החמאס לשלטון. סיכום כהונת אולמרט: (אפרופו המינויים של שרה) מינויים תמוהים למשרדי האוצר והביטחון, שלטון מושחת, שתי מלחמות, ביסוס שלטון החמאס בעזה, ו…דו"ח גולדסטון. אחרונה ציפי לבני. נתקו אותה מתקשורת תומכת ותגלו פוליטיקאית חלולה, שמופז לא היה מוכן להעסיק בלשכתו על תקן "עושה קפה".

ונתניהו? למרות ש(איילה חסון:) התקשורת מתאכזרת אליו, הוא (בן כספית:) זה שהציל את המשק… וכל זה בזמן ששרה איתו ולידו. לבן כספית אני אומר: אף פעם לא מאוחר לעשות חשבון נפש נוקב. במיוחד כששלדון אדלסון נושף לך בעורף…

כתיבת תגובה

*