ארכיונרי

מישנה: הם בזו לעיתון החדש. הם כינו אותו "ביביתון". אפשר לחשוב שהעיתונים שלהם היו אובייקטיבים. הלכתי לארכיון, והוצאתי שתי טיפות מהים…

…

בזמן הקדנציה השנייה של רבין, מכרתי מלאווח וג'חנון. למרות שעשיתי הרבה שטויות, הייתי בטוח שלעסק שלי לא יאונה שום רע, מפני שיש קשר הדוק בין העסק שלי לבין חוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. אם העסק שלי ייסגר, כך סברתי, הדמוקרטיה שלנו בסכנה. השאננות הזאת הפילה עלי את התקרה. והדמוקרטיה?

בדיוק כמו שצפיתי, קרה לה משהו רע- היא איבדה את הרייטינג שלה. בניגוד לכללי המשחק הדמוקרטי, יצחק רבין ביצע פיגוע בדמוקרטיה, וקנה שני מנדטים גנובים מהימין, בעזרתם העביר בכנסת את הסכם אוסלו. סילוף רצון הבוחר, שימח את כלבי השמירה שצהלו וקשקשו בזנבם. המדינה נכנסה לסחרור, ורק אני ידעתי שזה בגללי…

עשר שנים אחרי, אני חיפשתי לי עיסוק אחר, והדמוקרטיה הישראלית התאוששה, והמליכה עלינו דמוקרט נפלא. כלבי השמירה ביקשו, והדמוקרט הנפלא עלה עם בולדוזר, ועקר אלפי יהודים מבייתם. הכול כמובן, בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטי. אלוהים, ששונא דמוקרטיה, סגר עם העוקר את החשבון.

לא אלמן ישראל, ולא אלמנה הדמוקרטיה. את העוקר החליף ממלא מקומו, צדיק בזכות עצמו, שזכה לשירותי לווי ואבטחה של בכירי התקשורת. ידיעות על מעלליו של הצדיק החדש הגיעו למערכות העיתונים, ועשו דרכן לפח. רק לא ביבי.

גם אחרי שניבחר, וגם אחרי שהפקיד את אוצר המדינה בידיים הנאמנות של הירשזון ואת ביטחוננו בידיו המסוקסות של האיש והשפם, וגם אחרי שניסה והצליח לעשות סדר בלבנון, וגם אחרי דו"ח וינוגרד, וגם אחרי שהדיר שינה מעיניהם הטרוטות של חוקרי המשטרה- כלבי השמירה של הדמוקרטיה, גוננו עליו. רק לא ביבי.

פתאום משום מקום, בא לשכונה עיתון חדש. מי שרצה לקרוא, עלעל בו בכיף. בלי כסף. הנשיכות שהעיתון החדש נשך את אולמרט, לא דגדגו את ראש הממשלה עתיר הפרשיות. עיתון חדש, שיני חלב. שונאי ביבי גיחכו. "ביביתון", הם כינו אותו. היו שנסחפו קצת, וכינו אותו "סמרטוטון". יודעי מקורות יסבירו את התוצאה ההפוכה של כינויי הגנאי במילים: וכאשר יכנו אותו, כן ירבה וכן יפרוץ.

זה הקטן, גדול נהיה. הבעיטות שלו, שוגרו היישר לאשכי העיתונים הישנים. שיני החלב נשרו, ובמקומם צמחו ניבים חדים. העיתון החדש נגס ותלש בבשרם של העיתונים הישנים.  הפאניקה הניעה מו"לים לחפש חבל הצלה בבית המחוקקים. בכירים אצו רצו אל המקלדת, כדי להזהיר אותנו, האזרחים: "אם העיתון בו אנו כותבים ייסגר, הדמוקרטיה שלנו בסכנה"…  נזכרתי בימים בהם מכרתי מלוואח וג'חנון…