תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
נובמבר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

אלה לא שופטים, אלה פוליטיקאים

אלה לא שופטים, אלה פוליטיקאים

 

אל תגידו "אקטיביזם שיפוטי", תגידו "אימפריאליזם שיפוטי". האקטיביסט יילחם על הטריטוריה שלו, והאימפריאליסט יפלוש לטריטוריות לא לו. פסיקת בג"צ על ביטול הכוונה להקים כלא פרטי, היא פלישה אנטי דמוקרטית.

העובדה שאנשים נשואי פנים הריעו לבג"צ והרעיפו מחמאות על הנשיאה בייניש, לא משנה את הסיטואציה: הבג"צ נוהג כאימפריאליסט עם השקפת עולם בולשביקית שמאלנית.

"כבוד האדם וחירותו", זה שם התירוץ שבשמו פסל בג"צ החלטת ממשלה שעברה את אישור הכנסת. כשמדובר באסירים, ברור שמהחוק החשוב הזה צריך להשמיט את המילה "וחירותו", שהרי האסיר נטול חירות. נשארנו עם "כבוד האדם". שאלה: האם יש וודאות שכבודו של האסיר יפגע בכלא פרטי? לא בטוח.

עוד שאלה: האם הקפדה על "כבוד האדם" מצדיקה ביטול החלטת ממשלה שעברה את מבחן הכנסת? מי שיגיד כן, יידרש להסביר את האור הירוק שקיבל רודן מושחת מביהמ"ש העליון כדי לגרש אלפי יהודים מבייתם. אור ירוק, שמעליו, לדיראון עולם יתנוסס דגל שחור…

כמו כל אדם, גם שופטי העליון "לוקחים" איתם לעבודה את השקפת עולמם. זה היה

בסדר בתנאי אחד: שלא היו מבטלים את רצון הציבור מול רצונם. בחירות 2003 הוכיחו שאזרחי ישראל לא רצו הינתקות. הם כן! למזלם, מנהיג נוכל שנקלע למצוקה, עשה פרסה אידיאולוגית וחבר אליהם. מן הסתם ידע שיזכה לגיבוי של כל "שוחרי הדמוקרטיה". הוא לא טעה. התקשורת סיפקה שירותי אבטחה, וביהמ"ש העליון נתן את האור ירוק. אלפי יהודים שניצחו בבחירות הושפלו ונגררו מבייתם החוצה אל הבלתי נודע. לתומכי הגירוש היה הסבר: אחרי שהממשלה החליטה והכנסת אישרה, ההינתקות כשרה. רמאים…

האמת, לא ממש דחוף לי להילחם על כבודם של אסירים. אבל, אם נניח על כף המאזניים האחת את כבודם של האזרחים שגורשו מבייתם, ועל כף המאזניים השנייה את כבודם של אסירי הכלא הפרטי, התוצאה ברורה: הנעקרים שניצחו בבחירות הושפלו עד עפר. ולגבי האסירים, אין שום הוכחה שכליאתם בכלא פרטי תבזה אותם. יש המוכנים להישבע, שההיפך הוא הנכון.

מה שמקומם בכל הסיפור הוא  שביהמ"ש העליון שם עצמו מעל נבחרי העם. לא שנבחרי העם הם אורים ותומים, אבל לפחות אותם אפשר לסלק עם הפתק. בביטול החלטת נבחרים, יש אמירה: אנחנו כאן השולטים. שליטים שלא ניתן לסלקם עם הפתק, כופים את עצמם ואת פסיקתם על האזרחים. זה מרגיש כמו אונס. אין לי טיפת אמון ביושרם. אני מזהה כאן מניע אחד: העמקת שלטונם מול נבחרי העם. שופטים פוליטיקאים….

פסטיבל גלעד שליט מתקרב לרגע השיא. דקה אחרי שצרכני התקשורת יתבשרו על עסקה, יהיו מי שיגישו עתירה לבג"צ שיורה למדינה לבטל אותה. במבט רציונאלי מדובר בכניעה לדרישות החוטפים- כניעה שתזמין חטיפה חדשה. זאת לא הערכה, זוהי עובדה. את ההערכה השמיעו מתנגדי עסקת טננבאום. ואיזו פסיקה יוציא בג"צ מתחת ידו?

לא קשה לנחש- הרי היינו בסרט הזה. לבג"צ לא תהיה בעיה לאשר שחרור רוצחים שאת דינם גזר בימ"ש ישראלי. שלא כמו במקרה הכלא הפרטי, בג"צ יבסס את הכרעתו בנושא שחרור טרוריסטים על …ההליך הדמוקרטי. ככה הם השופטים השמאלנים. הדמוקרטיה ו"כבוד האדם" הם רק התירוץ… במקרה של אישור הגירוש וביטול הכלא הפרטי-

תירוץ קלוש…

כתיבת תגובה

*