תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
נובמבר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוק   דצמ »
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  

הכינוי נאצי הוא כלום

הכינוי נאצי הוא כלום

 

לפני כמה שבועות, זה היה בגלל חניון "כרטא" בירושלים, ובשבועיים האחרונים בגלל עבודה בשבת במפעל "אינטל". פגיעה בסטאטוס-קוו הדתי בירושלים, מוציאה אלפי חרדים להפגין. אח"כ צרכני התקשורת מדווחים שבהפגנות האלימות האלה, בנוסף לאלימות, הטיחו מפגינים בשוטרים את הכינוי "נאצי".

שלא תטעו: אם תטיחו בזולתכם את הכינוי נאצי, אתם חשופים לתביעת דיבה. בטוח שביהמ"ש ירשיע אתכם, ויפסוק נגדכם פיצויים. יש תקדים…

זכותו של כל יהודי לסלוד ואפילו להזדעזע מהכינוי "נאצי". אישית, אני סבור שבויכוחים, ואפילו במריבות בין יהודים היה נכון, אילו כ"א מאיתנו היה מוציא את המילה הזו מהלקסיקון הפרטי שלו. למרות שחיים בינינו ניצולים שחוו את השואה, והמושג נאצי, לעולם ועד, היה ונשאר הסיוט הפרטי שלהם, כמילת עלבון, משקלה נוצה.

הכינוי נאצי הוא כלום. אל תבנו על הפיצוי שתקבלו, מפני שביהמ"ש העליון (בהרכב שלושה שופטים) פסק פיצויים בסך שקל אחד בלבד, לאיתמר בן-גביר, שתבע את מעליבו העיתונאי אמנון דנקנר שכינה אותו "נאצי" בתוכנית טלביזיה. שקל בודד זה הכול.

במאזניים הנמצאים בתודעתה של השופטת עדנה ארבל, משקלה של המילה הזאת מצדיק פיצויים בסך שקל אחד בלבד. גובה הפיצוי מעיד על משקלה. שקל אחד = עלבון במשקל נוצה. לעומתה, השופטת אילה פרוקצ'יה סברה, שדנקנר צריך לפצות את בן-גביר בסך 15.000 שח. הרחיק לכת השופט השלישי, אליעזר ריבלין שסבר שדינה של התביעה להידחות, יען כי המילה "נאצי" לא חורגת מחופש הביטוי.

לא התכוונתי להעלות מהאוב פרשה שהוכרעה ב- 2004. אלא שהטחת המילה "נאצי" בפרצופו של יהודי, במיוחד אם הוא לובש מדים, מרתיחה אותי. אחת משתיים: או שהתקשורת תחסוך מצרכניה את המידע המרגיז הזה שמשקלו שקל, או שיתקיים ציבורי שבסופו, המילה הזאת תחשב לאסורה במדינת היהודים. כולנו יודעים שחופש הביטוי מוגבל. שישה מיליון קורבנות, הם סיבה טובה להזיז טיפה את גבול חופש הביטוי…

כתיבת תגובה

*