תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוקטובר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   נוב »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

סיכה בבלון נפוח

סיכה בבלון נפוח
ג'קו איזנברג

ג'קו איזנברג

מאז גילה הצורר האיראני את תוכניתו בקשר למדינה שבה ג'קו אייזנברג ניצח בתחרות "כוכב נולד", אין מחלוקת על העובדה שישראל נמצאת בסכנה קיומית מוחשית. ואם יש כאלה שהמילה "שלום" מביאה להם את הסוטול, הנחישות של אחמדינג'אד, לסיים את פרויקט הגרעין, משבשת להם את הכיף.

כל אחד וההגדרות שלו. אנחנו נגדיר את המדינה: "יהודית-דמוקרטית", יש את השכנים- הם מגדירים את ישראל כ"ישות ציונית זמנית", ויש את ג'קו אייזנברג. ההגדרה שלו את ישראל (שימו לב): "מדינה זונה, מדינה מוצצת".

אחרי שניצח בתחרות "כוכב נולד", ג'קו אייזנברג הוא הכוכב החדש שזורח בשמי ישראל. מותג בהתהוות. היום, יש להרבה גורמים, אינטרסים כספיים בהאדרת שמו. מאז זכייתו, הוא לא יודע רגע מנוחה. אחרי שהתוודענו לכישרונו המוזיקלי, נחשפנו לצדדים נוספים באישיותו המתריסה והמסוכנת.

בראיון למעריב (13.9.06), שאלה אותו העיתונאית רותי רוסו: האם אחרי התחרות, משהו השתנה בך? שימו לב לתשובה: "בטח. יש לי יותר אחריות למה שאני אומר".

אתם הבנתם את זה? יש לו- למי שכתב ושר את השיר "מדינה זונה מדינה מוצצת" – יותר אחריות! ואם יש בינינו כאלה שלא ממש מבינים מה פירוש אחריות, שימו לב לשורה, משיר אחר שכתב: "וכל הימים יפים / וכל הלילות סמים". בראיון שנתן למקומון "זמן השרון" אמר ג'קו, ש"אין לי בעיה עם כמה ג'וינטים".

כל פרסומאי מתחיל יודע: מסרים המשוגרים מ"מפורסמים" (להלן "סלב"), נספגים בתודעתנו בקלות רבה יותר. ואם זה כך עם כלל האוכלוסייה,  על בני נוער זה עובד שבעתיים. זאת הסיבה שכוכבי זמר, קולנוע וספורט, מקבלים סכומי עתק אם ייאותו לפרסם מוצרים שהנוער צורך.

בכנס "העיר" לחינוך (27.8.06) שהתקיים בחולון, אמרה יו"ר מועצת הרשות השנייה נורית דאבוש: "יהודה לוי (ואלילים אחרים) משפיע על בני נוער, יותר מכול גורם אחר בישראל- וזה כולל את שרת החינוך". והיא צודקת!! באותו כנס, אמר מי שהחינוך הוא אהבת חייו, יוסי שריד: "אין חינוך בלי דוגמא אישית". הגבר הצעיר והמזיק הזה, אחרי זכייתו ב"כוכב נולד", הוא תחנת ממסר רבת עוצמה שמפיצה מסרים שליליים: בוז לצה"ל, בוז לדמוקרטיה, ובעד השימוש בסמים.

וכמו שקורה במחוזותינו, גם לטיפוסים שליליים כמוהו, יש מליצי יושר. אני שומע אותם אומרים: "הוא לא עשה צבא, בגלל שהוא יתום". אבל זוהי חצי אמת. היתמות היא התירוץ. אלמלא יתמותו, הוא היה משתחרר בקומבינה. מי שקורא את הטקסטים מפרי עטו, מזהה בנקל את דעתו על הצבא.

על זה תוסיפו את הטענה המתחסדת, שצריך להפריד בין אומנות להשקפת עולם. הייתי מכבד את הטענה הזאת, אילו הייתה עקרונית- אלא שהיא סלקטיבית. אין לי ספק, שאם  היה האליל ג'קו אייזנברג מביע הערצה ליגאל עמיר- הוא היה נמחק! ותאמינו לי- הם יודעים למחוק אם הם רוצים. תשאלו את עקיבא נוף. ואם אינכם יודעים מי זה- סימן שמחיקתו הצליחה.

וכמו שהתקשורת יודעת למחוק כוכבים, כך היא "מאלילה" אותם. ג'קו אייזנברג, בלי תקשורת, זה כמו שמעון פרס בלי שררה. תקשורת ערכית ואחראית, הייתה נועצת סיכה בבלון הזה שהחליט להשתין עלינו מהמקפצה. לא מוכרחים לשיר על סמים, לא מוכרחים לדבר סרה בצה"ל, ובטח לא מוכרחים לשיר על "מדינה זונה, מדינה מוצצת". במיוחד אם אותה מדינה קברה לא מזמן, כמאה שישים מאזרחיה, ומשקמת מאות, כדי שפלצנים כמו ג'קו יגלגלו ויעבירו, לפני שיסתגרו באולם חזרות.

התקפתו של העיתונאי בן כספית על האיש העלוב הזה, וקריאתו של ראש מועצת עומר ח"כ לשעבר פיני בדש, להחרים את ג'קו אייזנברג, אסור שייפלו על אוזן ערלה. אחרי המלחמה הקטנה, ולפני המלחמה הגדולה- חייבים להחזיר לקדמת ערכינו את אהבתנו לצה"ל. ואלה המפיצים מסרים הפוכים, ראויים להוקעה.

ולבסוף הערה. האמת חייבת להיאמר: ג'קו אייזנברג, הוא לא הראשון ולא היחיד- יש רבים. אם הפסטיבל הזה סביב המסרים שלו, יעורר דיון ציבורי נוקב על ההשתמטות מצה"ל, זו יכולה להיות- בהפוך על הפוך- תרומתו הצנועה לתיקון העוול של חלוקה לא הוגנת בנטל הצבאי…

כתיבת תגובה

*