תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוקטובר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   נוב »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

נינט בשירות החמאס

נינט בשירות החמאס
המאמי של המדינה נינט טייב

המאמי של המדינה נינט טייב

הכניסו אותם לאולפן, נתנו לכל אחד דף נייר עם שיר שכתב מישהו, כל אחד שר את הקטע שלו, והשיר למען שחרור גלעד שליט, פילס את דרכו אל הרשת. אחרי שסיימו, התפנו למצלמה. כל מי שראה חדשות ביום ראשון (23.8.09), ראה ושמע את בכירי האומנים, מסבירים לנו כמה חשוב שגלעד שליט יהיה בבית. כאילו שיש יהודי בעולם שרוצה את ההיפך.

כל צרכני האקטואליה יודעים: התקשורת רוצה את גלעד שליט בבית- יעלה כמה שיעלה. מבלי שנדברו ביניהם החליטו מנהיגי העדר שגלעד שליט הוא הדבורה שתזמזם בקבינה של נתניהו. ידע הנהג של העם היהודי, שעד שגלעד לא יהיה בבית, הוא לא יזכה לרגע אחד של נהיגה שלווה.

במבחן התוצאה- גלעד עדיין בשבי. מה שאומר שחייבים להגביר את הלחץ. אם הפגנות, מודעות ו/או מאמרי תמיכה בכניעה לחוטפים, לא יחזירו את גלעד- נגייס אומנים. אלה לעולם לא יעזו לסרב לתקשורת, שהרי יש לה השפעה רבה על חשבון הבנק של כל אחד ואחת מהם.

מי לא היה שם: רן דנקר, יהודה פוליקר, קורין אלאל, יעל בר-זוהר והמאמי של המדינה- נינט טייב. אסמעיל הנייה בחיים לא היה מאמין שבכירי האומנים בישראל יעזרו לחמאס לנצח בבחירות. גם האומנים לא יודעים. אמרו להם שהצטרפותם לקמפיין, תלחץ על מקבלי ההחלטות להכריע בעד העסקה. לא אמרו להם שלבד משובו של גלעד הביתה, יש לכניעה מחירים עתידיים.

נינט סיפרה על חלום שחלמה לפני חודש וחצי, ובחלומה: "גלעד בא אלי וכולו מחייך. אני לא יודעת איפה זה היה אבל הוא צחק ואמר: מה אתם בוכים, אני בסדר. עכשיו נשאר רק לקוות שהחלום הזה יתגשם". היא חולמת על גלעד, ואני חולם עליה. לא, לא מה שאתם חושבים. בחלום שלי אני אומר לנינט, "יא אלל'ה, איזה צירוף מקרים- בדיוק אותו חלום שאת חלמת, אסמעיל הנייה חולם! רק במקום גלעד אחד, יש לו בחלום אלף גלעדים. חלק מהם עם סכין בין השיניים".

אין לי טענות לנינט. היא סיפור מרתק וזמרת נפלאה. אחת הבודדות שמרגשות אותי בשירתה. גם לשאר האומנים אין לי טענות. יש לי טענות קשות לתקשורת, בגין הלחץ הבלתי מוסרי, שהיא מפעילה על מקבלי ההחלטות. הלחץ הזה מכיל בתוכו סמכות בלי אחריות. על זה בדיוק כתב בוגי יעלון בספרו "דרך קצרה ארוכה".

מוזר לי שהפרשנים: אהוד יערי, צבי יחזקאלי ועודד גרנות לא הזהירו מההשפעה של העסקה – אם תצא לפועל- על חיזוק החמאס. גם הם, וגם מגישי החדשות שראיינו אותם בנושא, חטאו לתפקידם. שאלות נוקבות היו מנפיקות תשובה שתדליק כמה נורות אדומות.

ברור שאיש/ה מהדוחפים לעסקה לא ישלם שום מחיר אם יתממשו תחזיותיו של ראש השב"כ שמתנגד. תשאלו את ציפי לבני מדוע התנגדה לעסקת טננבאום ותשמעו ממנה, שהיא ידעה שכניעה תביא חטיפה נוספת. גלעד שליט נחטף בגלל הכניעה לחוטפי טננבאום. וכניעה לדרישות חוטפי גלעד תביא לחטיפה נוספת.

שתי שאלות למנהיגי העדר: אתם שמים את הביצים של כולנו בסל של אבו-מאזן. חיזוקו חשוב לשלום שאתם מאמינים בו. האם לא ברור לכם שכניעה לדרישות החוטפים תחליש אותו? מה תגידו אם יתברר שהחמאס יידע למנף את העסקה כדי להמליך את כאלד משעל  בבחירות הבאות? נינט לא חייבת להשיב על זה, אתם כן…

כתיבת תגובה

*