תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוקטובר 2009
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

כנגד שלושה עצים דיברה פוליטיקה

כנגד שלושה עצים דיברה פוליטיקה

אומרת חובבת הטבע, הסופרת רות אלמוג: "עץ בלי שם, אין לו זכות קיום" (הארץ / 14.3.08). לא הצלחתי לרדת לשורש ההתחכמות הזאת, ובכל זאת, אני רוצה להקדיש את השורות האלה לשלושה עצים שאינם קיימים, ולמרות זאת רבים מאיתנו אכלו, אוכלים ועוד נאכל את פירותיהם.

בספר בראשית למדנו על קיומם של שני עצים בגן-עדן: "עץ החיים" ו"עץ הדעת". שניהם יפים, שניהם ירוקים עתירי פירות עסיסיים, ושניהם משובבי נפש. אדם וחווה (להלן הנודיסטים הראשונים) הוזהרו ע"י אלוהים לבל יהינו לטעום מפרי עץ הדעת, וקיבלו רשות לאכול מפרי עץ החיים. את משחקי האהבה ביניהם בנוסח הסרטים ההודים, עשו מסביב הגזע היפה של עץ הדעת, ומעץ החיים קטפו ופינקו זה את זו.

עד שיום אחד חווה לא עמדה בפיתוי, ונגסה מתפוח שקטף והגיש לה הנחש. בביס הראשון חוותה התפכחות. הדבר הראשון שחשבה עליו היה אדם. עז היה רצונה לשתף את בן זוגה בחוויית ההתפכחות שעוברת עליה. לא היה קשה לשכנע אותו לנגוס. אחרי שנבהל מהפרת ההוראה של בוראו, התעשת, ונגס. אלוהים כעס, ובו במקום, הוציא להם צו-גירוש. צמד הנודיסטים כיסו את עצמם, ויצאו לחוות את החיים במלוא עוצמתם.

עץ החיים ועץ הדעת- שני עצים וירטואליים, שאת הפירות שלהם אנחנו "אוכלים" עד היום. שורות אלה עניינן דווקא העץ השלישי, שפירותיו מכוערים, ולמרות זאת אנחנו אוכלים מהם- מי בתאווה חסרת רסן, ומי תחת אילוץ: "עץ הבאושים".

קבלו כותרת: "חג שבועות עצוב: עוזבים את כפר עזה" (ynet /8.6.08). למי שלא קרא, מדובר בחמישים משפחות מקיבוצי עוטף עזה שביקשו מנוחה זמנית מהפצמ"רים. המנוסה לצורך מנוחה- זה פירות הבאושים של מה שהם כינו: ה"הינתקות".

גירוש היהודים מגוש-קטיף וצפון השומרון, הניב טונות של פירות באושים. תושבי הגוש שראו במקום מושבם גן-עדן, הואשמו ע"י אריאל שרון והתקשורת  באכילת פירות אסורים מעץ הדעת, ולכן אחת דינם להסתלק!! אזרחי ישראל נדרשו לתמוך (בסקרים), ושמעו הבטחות על "פירות שלום" מעץ החיים. מה שקיבלנו, ועדיין אנחנו מקבלים, זה "פירות באושים" עם טעם של די. קבלו עוד כותרת: "ההינתקות דירדרה את מעמד ישראל בתקשורת העולמית" (ידיעות- אחרונות / 23.12.07).

נטישת שדרות וירידת ערך הנכסים באזור- זה פירות הבאושים של הגירוש. החיפוש אחרי המיליארדים למיגון- זה פירות הבאושים של הגירוש. חיזוק התזה לפיה היהודים מבינים רק כוח עם כל המשתמע מכך – זה פירות הבאושים של הגירוש. קיצוץ כנפיו של אבו-מאזן, והפיכת עזה לחמאסטן- זה פירות הבאושים של הגירוש בלי הסכם.

 

מפלגת שלטון, שהיסוד שלה הוא גניבת מנדטים ממפלגת האם ובגידה בבוחרים, היא מטע עצי באושים. הרודן אריאל שרון, המגרש מהאולימפוס, הוא עץ באושים עב גזע. יורשו המושחת, שהתחייב ללכת לאורו, אהוד אולמרט, הוא עץ באושים. הנאשם בגניבת מיליונים, שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, הוא עץ באושים.

המשנה לראש הממשלה, עבריין המין חיים רמון הוא עץ באושים. המשתמטת מצה"ל דליה איציק היא עץ עתיר באושים. צחי הנגבי וציפי לבני הם פירות באושים שנפלו הרחק מעצי המקור. היה עוד באוש אחד שהקים את קדימה עם אבא שלו. עליו צריך לומר שהפרי נפל ממש מתחת לעץ, והתגלגל למטה מפסגת האולימפוס עד ל…מעשיהו…

לא הכול שחור הם אומרים לנו: "הכלכלה הישראלית מעוררת התפעלות בכל העולם". אחרי שגנבו את המנדטים, ואת דעתם של רבים ותמימים, אין להם בעיה לגנוב קרדיט. בלי בושה הם מתהדרים בפירות העסיסיים של עצי החיים, שמישהו אחר נטע, הזיע, חרש, גיזם, זיבל והישקה.

קבלו ציטוט: "ביבי הוא כלכלן מצוין. הכלכלה שהוא הנהיג הצילה את המשק מקריסה וכל מי שאומר אחרת שוכח איפה היינו לפני שלוש שנים. היינו בדרך לסחרור שלא היינו יוצאים ממנו גם עשר שנים אחר-כך" (אילן כהן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה שרון, למירב ארלוזורוב / דה-מרקר / 18.4.06).

כשיצאו מהריכוז לכמה שניות, גם הם הודו. רוני בראון לדליה נוימן: ביבי עשה ניסים ונפלאות בכלכלה (ערב חדש / הערוץ הראשון / / 10.8.05). לחשוד בפלילים אהוד אולמרט זה קצת יותר קשה: "למרות היריבות בינינו, ביבי היה שר אוצר טוב" (יום השלטון המקומי, אולם שגאל / 26.5.08).

לעולם לא מאוחר: את מטע העצים של קדימה- חייבים לעקור! אחרי כל כך הרבה פירות באושים, מגיע לנו פירות עסיסיים. יש מי שיודע את המלאכה.

כתיבת תגובה

*