תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוקטובר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   נוב »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

גם התומכים, מתנגדים!

גם התומכים, מתנגדים!
רוצים לראות את גלעד בבית

רוצים לראות את גלעד בבית

לעתים רחוקות יוצא לי להסכים עם ראש הממשלה אהוד אולמרט. בנושא גלעד שליט אני תומך, מסכים ומאמין לשתי אמירות שלו. הראשונה מתייחסת לרצונו העז לראות את גלעד שליט בבית ("אין בעולם מישהו, מלבד הוריו של גלעד, שהיה רוצה לראות אותו בבית- יותר ממני"). והאמירה השנייה: "ההפגנות לא מסייעות לשחרור גלעד".יש עוד משהו שאהוד אולמרט היה רוצה. מאוד רוצה: גיבוי תקשורתי.

לא צריך להיות נרקומן אקטואליה כדי לזהות שהתקשורת הישראלית- במיוחד הערוץ השני- דוחפת באגרסיביות, ויש שיגידו בברוטאליות- את הקמפיין לשחרור גלעד שליט,  במחיר שהחמאס דורש. מה שראינו בימים האחרונים ניראה כמו הכרזת מלחמה על הרציונאל הקולקטיבי. כאילו שכחו: לשחרור רוצחים, יש מחיר עתידי.

קבלו ציטוט: "אין לשחרר רוצחים! זאת תהיה טעות- ואני מקווה שאנחנו אפילו לא שוקלים את זה. אנחנו זוכרים מה קרה בעסקת טננבאום, דן. שוחררו מחבלים עם דם על הידיים, מאז, אותם רוצחים ששחררנו, רצחו בצפון השומרון 33 ישראלים. דמם של אותם ישראלים, לא יותר סמוק, מדמו של חייל אחר, או שבוי אחר, או אסיר אחר. בחשבון הלאומי, שחרור רוצחים הוא טעות קשה" (יו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ צחי הנגבי / "ערב חדש" עם דן מרגלית / 25.9.06).

בדיוק באותו נושא, ותחת הכותרת "בשם היתומים של מחר" כתב הפרופסור לפסיכולוגיה של הטרור (יש דבר כזה) אריאל מררי: "זה לא נכון שכל מחיר מוצדק. ודאי לא מחיר שקרוב לודאי יגרום להרג אזרחים וחיילים, כתוצאה משחרור מחבלים. זה לא מוסרי בעליל. פועל פה תהליך פסיכולוגי, שבו קל יותר להזדהות עם אדם שיש לו פנים ושם. אדם מוכר וידוע, שיש לו משפחה, ולכן אנו מתעלמים בקלות מקורבנות שיהיו, מהורים שכולים, ומאלמנות ויתומים עתידיים". והוא תוהה: "האם ממבחינה מוסרית מוצדק לשחרר שבוי תמורת הרג אחרים" (ידיעות-אחרונות / 27.2.09)?

אין יהודי שלא רוצה לראות את גלעד שליט בבית. גם אלה שמתנגדים לעסקה המוצעת. אם מקור ההתנגדות של ראשי המוסד והשב"כ הוא אחריות, הרי שמקור התמיכה בעסקה הוא חוסר אחריות. ועל זה מוסיף פרופסור מררי "חוסר מוסר בעליל".

נחזור לעסקת טננבאום: אין לי ספק שהעסקה הארורה הזאת הייתה הסיבה לחטיפת שליט (ושבועיים מאוחר יותר לחטיפת גופותיהם (?) של רגב וגולדווסר). תמורת השבת סוחר הסמים ושלוש הגופות, שילמה ישראל בשחרור כ-450 מחבלים ו- 33 לוויות- קורבנות של מעשה טרור שביצעו (חלק מ-)אותם רוצחים. מי שמנתק את מחיר ההרוגים מעסקת טננבאום, הוא חסר אחריות ובלתי מוסרי בעליל. על זה צריך להוסיף את העובדה, שתמורה בלתי סבירה, מציתה את להיטותם של הטרוריסטים, לבצע חטיפות נוספות.

אם כך, איך זה שרבים, ביניהם מנהיגים ואישי ציבור ידועים,  תומכים בשחרור רוצחים תמורת השבתו של גלעד שליט? יש לזה תשובה כואבת: הם מתעלמים לחלוטין מהמחיר העתידי. אילו היה אפשר "להכריח" אותם לחבר לעסקת טננבאום גם את אותם 33 ישראלים שנרצחו ע"י המחבלים ששוחררו, גם הם – אלה שתומכים בעסקת שליט- היו מתנגדים לעסקה כפי שהיא מוצעת. אולמרט מבין את זה, מכאן עקשנותו. מעניין כמה זמן יחזיק מעמד מול הבליץ התקשורתי.

רפיסות מול סחטנים היא לא תשובה חכמה. אילו אני ראש ממשלה, את כל אלה המופיעים ברשימת  החמאס הייתי מנתק מהעולם. בדיוק כמו שהמנוולים נוהגים בגלעד שליט: לא עוד ביקורים, אין יותר ספרים, רדיו, טלביזיה, טלפון (למעט אפשרות להתקשר לאיסמעיל הנייה) וטיולי חילוץ עצמות. כלום, כלום, כלום. צינוק וארוחות צנועות. זהו. חודש כזה: והפנטזיה של הכלואים להיכלל ברשימה, הייתה הופכת באחת, לסיוט האולטימטיבי. ניראה את החוטפים עומדים בלחץ חבריהם המנותקים ומשפחותיהם…

כתיבת תגובה

*