תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוקטובר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   נוב »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

בטעם של חומוס עם שתן

בטעם של חומוס עם שתן

 

סיפור אמיתי שרפי גינת יכול לאשר אותו: מעשה במסעדה תל-אביבית ידועה, שיצא שמעה למרחוק בעיקר בזכות החומוס הטעים שלה. מי שרצה ליהנות בשעות הערב מטעמו המשובח של החומוס, היה חייב לקחת בחשבון שהוא יאלץ לעמוד בתור. עד כדי כך.

יום אחד הגיעה ידיעה למערכת "כלבוטק", שאחד המרכיבים הקבועים של החומוס היה: שתן של עובדי המטבח. העובדים – נידמה לי ערבים- פשוט הטילו את מימיהם לתוך דוד החומוס, בטרם המערבל יטחן ויערבב אותו עד למרקמו הסופי. הוכנסה מצלמה נסתרת, ואחרי שצופי התוכנית כלבוטק (ערוץ הראשון), ראו את שלבי הכנת החומוס- הארץ רעשה. למחרת המסעדה שבקה חיים באבחת שידור.

שני מיכלי חמצן פוליטי קיבל השבוע ראש הממשלה. הניצחון של אהוד ברק בפריימריס, והניצחון של שמעון פרס בקרב על הנשיאות. שני ניצחונות בטעם של חומוס עם שתן. בשונה מלקוחות המסעדה התל-אביבית שהדירו רגליהם לאחר שהתבררה האמת על דרך הכנת החומוס, רבים מעיתונאי ישראל עלצו. מבחינתם, לא משנה מה הכניסו הספינולוגים והפואדים להתמודדות. העיקר התוצאה.

בושה. בדמוקרטיה בריאה, מקובל להגיע להנהגה, בדרך המלך. על פי כללי המשחק, מתמודד שיהין לחפש שבילי קיצור, יזכה בנשיכתם של כלבי השמירה. גיבור פרשת העמותות, הגיע להנהגה ב- 99 בזכות- מה שמבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג כינה- "רמיסת החוק ברגל גסה" (ראיתי לאקונה אז הזדחלתי דרכה…). זה לא ניגמר בכתב אישום רק משום שכמה מהסייענים שמרו במשטרה על זכות השתיקה.

אחריו שרון. הרודן המושחת, הגיע לשלטון באמצעות קומבינות וחברות קש. עומרי והחברים שלו, הסתובב בנמלים ובקיבוצים ופקדו רבים, שמעולם לא הצביעו ולא יצביעו לליכוד. אלה חשבו, שמה שטוב למשפחת הפשע מג'ואריש, טוב גם להם- וחתמו.  גם את מסע הבחירות שלו, בדק מבקר מדינה (אליעזר גולדברג), בדיקה שבסופה השית עליו קנס בסך 4.7 מיליון שח, שאותו שילם מכספי הלוואה, שהכניסה אותו לפרשה נוספת (סיריל קרן).

אחריו אולמרט. דומה שמעולם לא הגיע לשלטון מנהיג עם ביצועים כל כך עלובים כמו ראש עיריית ירושלים לשעבר. אלמלא היה חבר בכיר בכנופיה ששדדה מנדטים ממפלגת האם, הוא לא היה מצליח להיכנס לכנסת. גם נבירה של חודשים בארכיונים, לא תעלה הצלחה ישנה שלו. קדימה נכנסה לספרי ההיסטוריה, כמפלגה הראשונה בעולם הדמוקרטי, שקודם הגיעה לשלטון, ורק אח"כ התמודדה בבחירות.

בהתמודדות בין עמיר פרץ לשמעון פרס על הנהגת העבודה, "אבי אוסלו" קיבל תרומה בלתי חוקית בסך שלוש מאות ועשרים אלף דולר. לפני זה, אהוד ברק ראה את הסבלים של עמיר פרץ מורידים ארגזים מצחינים שהגיעו מוועדי עובדים. צחנת הארגזים הניסה את הצדיק ברק, והמליכה את פרץ.

אחרי שנסראללה גבה את מחיר תרבות הלאקונות, החליט אבי השיטה אהוד ברק להתמודד על ההנהגה. בבדיקה זריזה גילה, שכל אלה שהגיעו לשלטון דרך קומבינות, וזה כולל גם אותו- לא שילמו מחיר אישי. זה הביא אותו למסקנה ש- "נוסחה מנצחת לא מחליפים".

בתחקיר חדשות ערוץ 10 (14.6.07), ראינו את קצה הקרחון של תרבות הקומבינות.

פואד הביא למגזר הערבי את הקלפי של המפלגה, ורבים שלשלו פנימה, סליחה השתינו  פנימה את שמו של גיבור אירועי אוקטובר. חלקם פעמיים. גם אנשיו של עמי איילון, נקטו שיטה דומה. אל דאגה- בבחירות הכלליות הם כבר יצביעו לבל"ד, חד"ש או תע"ל- רע"ם. לפריימריס בעבודה, ולניצחון של ברק במגזר הערבי, יש טעם של חומוס עם שתן.

על זה תוסיפו את "קמפיין השתיקה". העיתונאי ארי שביט חושב ש- "הקמפיין של ברק כשל במבחן המוסרי והרעיוני" (הארץ / 14.6.07). העיתונאית רינה מצליח הייתה יותר נחרצת. יומיים קודם (12.6.07) אמרה בערוץ השני: "השתיקה של ברק היא החרפה שלנו העיתונאים". מנגד, רבים מהקיבוצניקים שהצביעו בסיבוב הראשון לעמי איילון, ערקו לברק, רק בגלל החבירה שלו לברברים מהרי האטלס. מסתבר שגם גזענים סוציאליסטים משתינים לתוך חומוס.

לא שכחנו את פרס. הקשיש הבלתי נלאה, כבש סופסוף את המוסד הנחשק ביותר על נרקומני הכבוד. כמובן לא בדרך המלך. התקשורת שרצתה לראות אותו מנצח, הזליפה בושם שנטרל זמנית את ריח השתן מהתבשיל המשותף שבישלו לנו כלבי השמירה והספינולוגים.

הסקאלה נעה, בין בקשת רחמים על המסכן שמעולם לא ניצח, עובר דרך הבטחות לסדרת חוקים דתיים (כדי להשיג את תמיכת ש"ס), ועד לאיומים ממש. המתמודדת מולו על הנשיאות ח"כ קולט אביטל, התלוננה שאנשיו של פרס (ציטוט:) "נוקטים שיטות של מאפיה". והיא לא היחידה שקיבלה איומים.

היו גם צ'ופרים (על חשבוננו כמובן!). המעבר של מר פרס לבית הנשיא, מאפשר לראש הממשלה לחלק סוכריות לאלה מקדימה, שלא ממש אוהבים את החומוס, שערבבו לנו אייל ארד והספינולוגים.

סיפור הניצחון של פרס וברק, עדיין לא סופר במלואו. כשנגיע לשוקת שבורה, יהיו מי שישאלו את עצמם איפה טעינו. עד אז, ברק פרס ואולמרט ינגבו את התחת עם ההבטחות שהבטיחו לנו, ואנחנו ננגב את הצלחת מהחומוס שמרחו לנו.

איכסה.

כתיבת תגובה

*