תקשורת (שר)מוטה
בדמוקרטיה בריאה התקשורת חופשית. בדיקטטורה, התקשורת מגויסת. בדמוקרטיה הישראלית, התקשורת לא מגויסת ולא חופשית- מתמסרת. נותנת את עצמה, עם כל הקונוטציה של המילה "נותנת". בקיצור, תקשורת (שר)מוטה. לכתבה המלאה...
אוקטובר 2009
א ב ג ד ה ו ש
« אוג   נוב »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

לא מרחם עליו

לא מרחם עליו
משה קצב

משה קצב

נקודת המוצא שלי היא: נושאי המשרות הבכירות בשירות הציבורי נמצאים שם, למעננו- הציבור.

בעיקר: הח"כים, שרים בממשלה, שופטים, רבנים, ו…הנשיא! כדי לבצע את מלאכתם, הם נהנים מכספי ציבור, תנאים מעוררי קינאה, כבוד, שררה, פרסום, וכו'.

הם כל כך להוטים, עד כי פגיעה בזכויות כספיות בלתי סבירות, מוציאה אותם מדעתם. אחד מהם, נדרש להחזיר את הג'יפ והנהג, ומיד יצא לנקום: "אני ממליץ לכל מי שיש לו אפשרות- שיוציא דרכון זר". ועוד לפני שנישאל בישר: "ניצלתי את זכותי האזרחית, והצבעתי בבחירות האחרונות בצרפת". גור החתרנים הפך ליחצן הנפולת..

בישיבה של ועדת הכנסת שבה דנו הח"כים על זכויות של יושבי ראש לשעבר, הגיעו שניים: דן תיכון, ופרופ' שבח וייס. הרוח נשבה לכיוון שלילת חלק מהזכויות. השניים התפרעו, וליבו של אחד מהם לא עמד בלחץ- והוא פונה לביה"ח. אי אפשר שלא להיזכר באקסיומה האנטישמית לפיה: היהודים (הכי) רגישים למכה בכיס! ועוד בנושא הטבות כספיות: בכל הסקרים, הציבור היה רוצה לשלול ממשה קצב, את רוב ההטבות….

כתוב, "ובנפול אויבך, אל תשמח". עבריין המין משה קצב איננו אויבי, ולכן אני פטור מהעמדת פנים. אני ממש, אבל ממש- לא מרחם עליו. אפילו יחשבו אותי פרקליטיו כעוף דורס שחג מעל גווייתו המטפורית. מפני שמשה קצב הוא "מעמיד פנים קלאסי". מול המצלמות, ישחק אותה עדין נפש (ברזומה שלו יש אפילו "זכייה" בתואר "הח"כ המנומס".), ומול אחת ממזכירותיו הוא השלפן הכי איטי במערב.

אין לי הוכחות למה שאני כותב, אבל דיי לי בקביעתו של היועץ המשפטי מני מזוז, לפיה, במשכן הנשיא כיהן "עבריין מין סידרתי". על זה צריך להוסיף את העובדה, שעשר נשים סיפרו עליו סיפורים מסמרי שיער (נערים יגידו מסמרי משהו אחר). ועוד הייתה לו החוצפה והתעוזה, להתנפל עלינו, בגין מה שהוא כינה: תאוותנו לראות את גופתו המתנדנדת תלויה בכיכר העיר.

אני לא מרחם עליו, משום שאני רואה בדמיוני את הקורבנות של מעלליו, יושבות מול פסיכולוגית, ובמשך חודשים ארוכים, עושות ביחד מאמץ להרכיב מחדש את הנפש המרוסקת.

אני לא מרחם עליו, בגלל שאני נזכר בנציגי אחיי הכתומים, שיצאו עם פנים נפולות מבית הנשיא, אחרי שהשיב את פניהם ריקם. הם התחננו אליו שיצא בקריאה פומבית לראש הממשלה, שיכבד את תוצאות משאל המתפקדים. הם הזכירו לו, שבטרם הלכו המצביעים לקלפי, אמר הרודן למצלמות: "כולם מחויבים לכבד את התוצאות- ואני בראשם"!!

אני לא מרחם עליו, מפני שלא הייתה לו בושה לתמוך בהפצת עלילה שיצאה מבייתו, לפיה האשמות שטפלו עליו הקורבנות, מקורן- אינטרסים פוליטיים שיצאו מסביבתו הקרובה של ביבי נתניהו. ולעלילה הזו התלוותה פרשנות: ביבי חושש מהיום שבו הנשיא קצב יסיים את כהונתו, ויציג את מועמדותו להנהגת הליכוד. היה בטוח, שכלבי השמירה- אם ישמעו "נתניהו", יניחו לו, ויסתערו עליו .

אני לא מרחם עליו, משום שהשיב ריקם את פניהם של משפחות החיילים החטופים: שליט, רגב, וגולדוואסר. ראינו אותו נכנס ויוצא מבתיהם. שום מיקרופון שהצמידו לפיו עיתונאים סקרנים, לא חילץ מפיו דברי תמיכה בעסקה עם החוטפים. האם זה בגלל שכבוד הנשיא חושב שעסקה כזו היא כניעה לסחיטה? (אל יובן מדבריי שאני בעד כניעה לדרישות החוטפים, אבל- ) הנשיא לשעבר משה קצב, תמך פומבית בעסקת טננבאום. אריאל שרון רצה את סוחר הסמים בבית- ומשה קצב תמך.

ולאלה שזקפו גבה באותם ימים אמר: "אנחנו צריכים לעשות מאמץ להביא לשחרורם של כל השבויים והנעדרים בלי שום קשר לתנאים ולנסיבות של נפילתם בשבי. ואם מישהו מבין החטופים נהג לא כשורה, זה לא הזמן להתעמת עם הנושא". ציטוט מילה במילה. ("מבט" ערוץ 1 / 22.10.03). חיילים לא!- סוחר סמים כן!

הסיפור של הנשיא עם האישיות הכי משעממת בהיסטוריה של ישראל, לא גמור. אחרי ששרת את (בנות) ישראל ארבעים שנה, הגיע הזמן לעשות לבייתו. יש לו סיפור ששווה מיליונים. אילו אני יועץ הכספים שלו, הייתי ממליץ לו להתפייס עם "האקדח" שלו, וביחד, שיכתבו את הספר "גרסת השלפן". אח"כ הסרט…

כתיבת תגובה

*