לא הנשיא שלי
משה קצב
למרות שיצא לו מוניטין כזוחל ערמומי, הנחש חסר אינטליגנציה. מהסיבה הזו הוא בלתי ניתן לאילוף, ואי אפשר ללמד אותו לבצע משימות בשירות האדם. גם נחש המשקפיים. אין לי מושג איך ההודים מצליחים להרקיד אותו. …והוא בכלל חירש?
לעומתו, למרות שהוא חבוי בתוך תחתונים, ואין לו אוזניים ועיניים, "נחש המכנסיים" שומע רואה ויודע בדיוק היכן נימצא בעליו. וכמו ילד שיוצא לקניות בסופרמרקט עם הוריו, גם לו יש דרישות. גברים יודו, שאין כיף גדול יותר מאשר לפנק אותו, ולראות אותו נהנה, מתפנק ושמח.
אלא שלעיתים קיים פער מסוכן בין דרישותיו לבין מה שמותר "לקנות" לו. מאחר ואי אפשר לצאת לבילוי או לעבודה בלעדיו, הגבר חייב לרסן אותו. במקרים קיצוניים, זה כרוך בדיכוי ממש. אחרת, וזה קרה להרבה גברים, זה עלול להתפתח לצרות צרורות, וגרוע מזה, לבושה גדולה.
שורות אלה עניינן, כניעה לדרישות "נחש המכנסיים", שהסתיימה בהכשת הקריירה של הנכנע, ולעתים בחיסולה. ישנה קלישאה גסה, המיטיבה להסביר את הסיבות להסתבכותם של הגברים עם "הנחש" ההיפר אקטיבי. מאחר וברור לי שמילים גסות עלולות להשאיר את המאמר באלמוניותו, אסתפק בתרגום: כשהגבר מיוחם, תבונתו נוטשת אותו זמנית.
זה יכול לקרות אפילו לנשיאים (קלינטון) ושרים (איציק מרדכי). למעשה מדובר בבאג. חוקרים אומרים שהבעיה גנטית. דהיינו, ישנם גברים המועדים לפורענות, וישנם כאלה שאנחנו מגדירים "גבר של אישה אחת".
…
לפי השמועות- ולא מהיום- האזרח מספר אחד שלנו, משתייך כנראה לסוג הגברים, שאישה אחת לא מספיקה לו. מהסיבה הזו, הוא חיפש ריגושים אצל חלק מהפקידות שעבדו בלשכתו.
רק אלוהים יודע, מה הוא חשב לעצמו. האם האמין שהסוד הזה יישאר סוד לנצח? אם כן, אז התוכנית הסאטירית "ארץ נהדרת" עשתה איתו חסד. נשיא מדינה שמעמיד (תרתי משמע) בפני אחת מפקידותיו שתי אופציות: יחסי מין, או פיטורין, הוא נשיא טיפש. ואם מישהו רצה הוכחה, אז הוא סיפק אותה. הריצה שלו למזוז, כדי לספר לו על ניסיון הסחיטה, מזכירה את הבדיחה על התרנגולת, שרצה מיוזמתה לשוחט.
אלמלא אותה "חצי תלונה" שהגיש נשיאנו נגד הפקידה, ספק אם הפרשה הזו, הייתה מתבררת בתקופת כהונתו. (מספרים ש)ניטשה אמר: "בלכתך אל האישה, אל תשכח את השוט". בפרפראזה לאמירתו השוביניסטית של הפילוסוף הגרמני, נחש המכנסיים אמר לקצב: "בלכתך אל מזוז, אל תשכח את תיבת הפנדורה". והוא לא שכח.
למרות שעדיין הנשיא הוא בחזקת חף מפשע, ואפילו כתב אישום עדיין אין, השורות האלה נכתבות, משום שהשמועה הזו, איננה זרה לי. שמעתי אותה לפני שנים, ואפילו הרצנו דאחקות עם חברים, על היום הזה, שבו העיתונות הישראלית, תחגוג על מעלליו. אבל האמת היא- שזה לא מצחיק. התיק הזה שהונח כגיליוטינה מעל ראשו, הפך אותו לבובה של אלה שהחזיקו במידע הזה. רמז: מדובר באנשים שהפכו ערבה לאתרוג.
ולסיום בנימה אישית.
אדוני הנשיא. אני לא צריך את עו"ד ציון אמיר כדי שיספר לי שאתה חף מכל אשמה. אם אתה בטוח בחפותך תזמין את ערוצי הטלביזיה לבית הנשיא, תישיר מבט למצלמה ותדבר איתי. אני רוצה לשמוע: "אני משה קצב, חף מכל פשע"! אינך חייב להיכנס לפרטים- זה תשאיר לעורכי הדין שלך ציון אמיר ודוד ליבאי- אבל את השורה התחתונה, אתה חייב להשמיע לכל האזרחים. אם אין לך אומץ- לך הביתה! אתה לא הנשיא שלי.
